עוץ לי גוץ לי- גרסת האישון

הרשומה הועברה מהבלוג הקודם



לפני שנה אריאל קנה לילדים את התקליטור הראשון של "ילדי החלומות".

ההתלהבות בבית היתה עצומה.
גם של הילדים וגם שלנו המבוגרים.

הושקעו משאבים רבים, דמיון ומחקר בהפקת התקליטור וזה ניכר בכל רגע ורגע של צפייה.

בזמנו, ניהלתי את פורום יצירה עם ילדים ב-YNET ושם המלצתי בחום רב על התקליטור.

בעקבות אותה ההמלצה נוצר קשר ביני לבין ענת שאבי, מנהלת ומייסדת חברת "ילדי החלומות" והזמרת המובילה בתקליטור, ובהמשך התוודעתי להרתמות החברה למען ילדי הדרום שישבו באותה התקופה במקלטים, דבר שהוסיף לערכה של החברה בעיניי.

לפני שבוע קיבלתי מענת שאבי הזמנה לאירוע השקת התקליטור השני.
היה ברור לי מיד וללא היסוס- מוותרים על חוגי האירובי והקרמיקה של יום שני והולכים לאירוע, כולנו יחד- הורים וילדים.

ואתמול בערב, בסניף גן העיר של סטימצקי, נאספנו אנשים וילדים רבים לחגוג את יציאת התקליטור השני בסידרה.

בתקליטור מסופר סיפור פגישתם של בת הטוחן והשדון עוץ לי גוץ לי.

הסיפור מסופר ע"י השדון (האישון) שדמותו ויתר הדמויות בתקליטור עוצבו ע"י חברת קלאצ` (שבלחיצה על שורה זו תוכלו לראות כיצד עיצבה את הדמויות )

את דיבוב דמות האישון עושה בהצלחה אורנה בנאי החמודה.

הסיפור (ע"פי האחים גרים) בנוי סביב 11 שירים שנכתבו ע"י אברהם שלונסקי והולחנו ע"י דובי זלצר.

במהלך האירוע הוקרן הסרט ואני הייתי בטוחה שרוני תהנה ממנו ושעידו יגיע אלי בתוך כמה דקות בשל ההמולה שרחשה מסביב.

להפתעתי (ושמחתי) שניהם היו מרותקים למסך, למרות הרעש והצפיפות, ורצו לצפות בו שוב כשחזרנו הביתה.

ה"אכזבה" היחידה היתה כשעידו גילה שאין עפרון בסיפור (בתקליטור הראשון מככב העפרון של אלתרמן), נו- זה לבד מעיד על האהבה לתקליטור הראשון :-)



לסיכום-
מבחינתי כאמא- השפה עשירה וגבוהה והאנימציה חמודה, ובשבילי, בעידן הפוקימונים/בקוגן/לוחמי חייזרים למינהם- זה אי של שקט ורוגע.

מבחינת הילדים- הם כבר ביקשו לצפות בתקליטור שוב כשיחזרו מבית הספר והגן (השבט אמר את דברו...)



ולמי שקרא עד פה, בונוס- רוני כבת הטוחן



צפייה נעימה!